מהו השקעה בחיסכון אג"ח?

מהו השקעה בחיסכון אגח

תוכן עניינים

    אג"ח (אגרות חוב) הן הלוואות שמנפיקים גופים שונים (ממשלות, חברות או רשויות) למשקיעים בתמורה לריבית. כשמשקיע רוכש אג"ח, הוא מקבל ריבית תקופתית ("קופון") והחזר קרן במועד הפירעון. קיימים סוגים שונים של אג"ח: ממשלתיות (בטוחות יותר אך עם תשואה נמוכה), קונצרניות (סיכון גבוה יותר ותשואה גבוהה יותר), שקליות (ללא הצמדה למדד) וצמודות מדד.

    השקעה בחיסכון אג"ח שעובדת בשבילכם

    השקעה בחיסכון אג"ח (אגרות חוב) היא אחת הדרכים הנפוצות והבטוחות ביותר להרוויח תשואה תוך ניהול סיכון בצורה מבוקרת. אגרות חוב, או בקיצור אג"ח, הן למעשה הלוואות שמנפיקים גופים שונים – ממשלות, חברות או רשויות מקומיות – לציבור המשקיעים, בתמורה לריבית קבועה או משתנה. המטרה המרכזית של השקעה כזו היא לייצר הכנסה פסיבית ולשמור על ערך הכסף, במיוחד בזמנים של תנודתיות גבוהה בשוק ההון.

    איך זה עובד בפועל? 

    כאשר משקיע רוכש אג"ח, הוא למעשה מלווה כסף למנפיק האג"ח. המנפיק מתחייב לשלם למשקיע ריבית תקופתית שנקראת "קופון" ולהחזיר את הקרן במועד הפירעון שנקבע מראש. האג"ח נסחרות בשוק ההון, והערך שלהן יכול להשתנות על בסיס תנאים כלכליים, שינויים בריבית או מצבו הפיננסי של המנפיק.

    סוגי האג"ח המוצעים בישראל הם רבים ומגוונים. אג"ח ממשלתיות, למשל, נחשבות להשקעה בטוחה במיוחד, שכן הסיכוי שמדינה תחדל לשלם את חובותיה הוא נמוך יחסית. מצד שני, התשואה על אג"ח ממשלתיות בדרך כלל נמוכה, ולכן הן מתאימות יותר למשקיעים שמחפשים יציבות ולאו דווקא רווח גבוה. לעומת זאת, אג"ח קונצרניות, שמונפקות על ידי חברות פרטיות וציבוריות, עשויות להציע תשואה גבוהה יותר, אך הן גם נחשבות למסוכנות יותר, שכן הסיכון שהחברה תיכשל בהחזר החוב גבוה יותר מאשר במקרה של אג"ח ממשלתיות.

    חשוב להכיר גם את ההבדלים בין אג"ח שקליות לבין אג"ח צמודות מדד. אג"ח שקליות הן כאלו שהתשואה שלהן אינה מושפעת משינויים במדד המחירים לצרכן, מה שהופך אותן לאטרקטיביות בתקופות של אינפלציה נמוכה. לעומת זאת, אג"ח צמודות מדד מספקות הגנה מפני שחיקת ערך הכסף בתקופות של עלייה חדה במדד המחירים לצרכן, שכן התשואה מתעדכנת בהתאם למדד.

    למי מתאים להשקיע בחיסכון אג"ח? 

    השקעה באג"ח מתאימה בעיקר למשקיעים שמעדיפים השקעות סולידיות ופחות תנודתיות. משקיעים מבוגרים, למשל, נוטים לשלב אג"ח בתיק ההשקעות שלהם כדי לשמור על יציבות הכספים וליצור מקור הכנסה קבוע. גם משקיעים צעירים יכולים להרוויח מאג"ח, במיוחד אם הם מעוניינים לבנות תיק מגוון שמפחית סיכונים.

    כדאי לזכור שהשקעה באג"ח היא לא תמיד נטולת סיכונים. בין הסיכונים המרכזיים ניתן למנות את סיכון האשראי (החשש שהמנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו), סיכון הריבית (השפעת עליות ריבית על ערך האג"ח) וסיכון האינפלציה (שחיקת כוח הקנייה במקרה של אינפלציה גבוהה).

    כמה דוגמאות לסוגי השקעות אפשריות:

    1. אג"ח ממשלתיות מסוג "שחר" – אג"ח שקלית ללא הצמדה, שמנפיקה ממשלת ישראל. מתאימה למשקיעים שמחפשים יציבות מוחלטת.
    2. אג"ח קונצרניות של חברות נדל"ן – מנפיקות כמו חברות יזמות ובנייה, שמציעות תשואות גבוהות יותר, אך דורשות בדיקת נאותות מעמיקה.
    3. קרנות מחקות אג"ח – דרך פשוטה ונגישה להשקיע באג"ח תוך פיזור רחב של השקעה דרך קרן סל.

    כאשר בוחרים להשקיע באג"ח, כדאי לבדוק את דירוג האג"ח שניתן על ידי חברות דירוג כמו מעלות או מידרוג. דירוג גבוה מעיד על סיכון נמוך יחסית של חדלות פירעון, בעוד דירוג נמוך עשוי להצביע על סיכון גבוה יותר.

    מעבר לסוג האג"ח ותקופת הפירעון, ישנם מספר גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת בניית תיק השקעות באג"ח:

    • גיוון – פיזור ההשקעות בין סוגים שונים של אג"ח, חברות ומדינות יכול לסייע בהפחתת הסיכון.
    • תזמון השוק – כניסה לשוק האג"ח בתקופה של ירידת ריבית עשויה להוביל לעליית ערך האג"ח, ולהיפך.
    • עמלות – חשוב לשים לב לעמלות השונות הכרוכות ברכישה ומכירה של אג"ח, כגון עמלות ברוקר ועמלות ניהול של קרנות.
    • מיסים – להשקעה באג"ח יש השלכות מס, כמו מס רווח הון על מכירת אג"ח ברווח.

    השקעה בחיסכון אג"ח לעומת השקעות אחרות – הנתונים לא משקרים

    אג"ח ממשלתיות נחשבות לבעלות סיכון נמוך יחסית, ולכן התשואות שלהן בדרך כלל נמוכות יותר בהשוואה לאג"ח קונצרניות. לדוגמה, בשנת 2022 תשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים בישראל עמדה על כ-1.1% בשנה, בעוד שבארה"ב האג"ח המקבילה נסחרה בתשואה של 0.6%, ובגרמניה אף בתשואה שלילית של 0.4%-. עם זאת, במהלך השנים האחרונות חלו שינויים בתשואות, במיוחד בעקבות אירועים כלכליים עולמיים ומקומיים.

    לשם השוואה, אג"ח קונצרניות, המונפקות על ידי חברות פרטיות וציבוריות, מציעות בדרך כלל תשואות גבוהות יותר כפיצוי על הסיכון הגבוה יותר שהמשקיע נוטל. לדוגמה, מדד תל בונד מאגר, הכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות שבמאגר האג"ח, הניב ב-12 החודשים האחרונים תשואה של 5.7%, בעוד שבאותה תקופה מדד תל גוב כללי, הכולל את כל איגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בבורסה, הניב תשואה של 0.1% בלבד.

    יש לכם פנסיה? כנראה שאתם כבר מושקעים בחיסכון אג"ח

    הבנת התשואות ההיסטוריות והחלוקה בתיקי הפנסיה מסייעת למשקיעים לקבל החלטות מושכלות לגבי השקעותיהם. חשוב לזכור כי תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות דומות בעתיד, וכי יש להתאים את תמהיל ההשקעות לצרכים האישיים, לרמת הסיכון המועדפת וליעדי ההשקעה.

    אבל צריך גם לזכור שתיקי הפנסיה בישראל מורכבים מתמהיל של נכסים, הכולל מניות, אג"ח ונכסים אחרים, במטרה לאזן בין תשואה לסיכון. החלוקה המדויקת משתנה בהתאם למדיניות ההשקעה של כל קרן פנסיה, גיל החוסך והעדפותיו האישיות.

    לדוגמה, בקרנות פנסיה המיועדות לבני 60 ומעלה, נוטים להפחית את החשיפה למניות ולהגדיל את ההשקעה באג"ח, במטרה להקטין את הסיכון ככל שמתקרבים לגיל הפרישה. לעומת זאת, בקרנות המיועדות לצעירים יותר, החשיפה למניות עשויה להיות גבוהה יותר, מתוך כוונה להשיג תשואה גבוהה יותר לאורך זמן, תוך קבלת סיכון גבוה יותר.

    כמו כן, הנה טיפ למיטיבי לכת: בשנים האחרונות צוברות תאוצה אג"ח ירוקות, שמיועדות לממן פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, הקיימות והסביבה. השקעה באג"ח ירוקות מאפשרת למשקיעים לשלב רווחיות עם השפעה חברתית וסביבתית. אם זה עושה לכם את זה, שווה לבדוק.

    כלי ליציבות פיננסית: עם כל היתרונות והמשמעויות

    בשורה התחתונה, חיסכון אג"ח הוא כלי פיננסי חשוב ומשמעותי לכל מי שמחפש יציבות פיננסית, יצירת הכנסה קבועה ופיזור סיכונים בתיק ההשקעות. לפני שאתם מחליטים להשקיע, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות או לקרוא חומרים מעמיקים כדי להבין איך השוק הזה פועל ואילו אפשרויות הכי מתאימות לצרכים האישיים שלכם. זכרו, השקעה נבונה מתחילה במידע אמין ומקיף.